פסק-דין בתיק ע"פ 70494/06

בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה (כב' השופטת נ' דסקין), מיום 02/02/2006 לפיו נדונה המערערת ל-8 חודשי מאסר בפועל, לשתי תקופות מאסר על תנאי, לפסילת רשיון נהיגה וכן לקנס בסך 5,000 ש"ח, וזאת לאחר שהורשעה על פי הודייתה בעבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וכן מתן אמצעים לביצוע פשע. יצויין כי כתב האישום תוקן וכי קודם לתיקונו נכללה בכתב האישום גם עבירה שעניינה הדחת קטין לסמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 21 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

מכתב האישום עולה כי בשני מועדים שונים: 28/03/2005 ו-03/04/2005, עת ניהלה המערערת את קיוסק השקדיה בפתח תקוה מכרה סם מסוג "קאתינון" הידוע כסם ה"חגיגת" לשני רוכשים, אשר אחד מהם היה קטין. כן נטען כי ביום 04/04/2005 החזיקה ברכבה את הסם האמור בכמות שלא לצריכה עצמית של 12 קפסולות במשקל 1.539 גרם נטו.

עוד צויין בכתב האישום כי במשך תקופה של כחודש וחצי שידלה המערערת את מי שהעסיקה בקיוסק למכור את הסם לעיל שאם לא כן "אין מה להישאר בעסק" בשל תחרות עם חנות ממתקים סמוכה.

בית משפט קמא גזר על המערערת את העונשים שפורטו ברישא אשר על חומרתם מלינה המערערת. בין היתר, התייחס בית משפט קמא לסוג הסם, לגביו נקבע בפסיקה כי הוא שייך לקבוצת הסמים הממריצים, והוא דומה לסם ה"אקסטזי" (MDMA).

לטענתה, התעלם בית משפט קמא מעברה הנקי ומהודייתה המיידית.

כן היא טוענת כי בית משפט קמא לא נתן משקל הולם לנסיבותיה האישיות היוצאות דופן והמתבטאות, בין היתר, במשבר האישי אותו חוותה עקב משבר חריג בחיי הנישואים אשר מטעמי צנעת הפרט לא יפורט ואשר עולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה לנו, ובמצב הנפשי הקשה שהחל בשנת 2002 ואשר הוחמר עקב קרות האירועים נשוא כתב האישום ועקב גזר הדין אשר השית עליה מאסר בפועל.

עוד מפנה הסניגור המלומד לתסקיר מיום 21/03/2007.

לטעמו הצטברות כל הנסיבות לעיל יש בה כדי להפחית מעונשה של המערערת על דרך צמצום עונש המאסר לשישה חודשים שירוצו בעבודות שירות.

עיינו בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה מטעם המערערת ואשר נערכה על-ידי הפסיכיאטר ד"ר מרטין מיכאל וכן בתסקיר מיום 21/03/2007 ואנו ערים למצבה הנפשי הקשה.

יחד עם זאת, אין בנסיבותיה האישיות של המערערת, הגם שהן קשות, כדי להפחית מחומרת המעשים אותם ביצעה המערערת ומן הצורך להעביר מסר הרתעתי אשר ימנע הישנות מעשים כאלו בעתיד.

המערערת ניהלה קיוסק שבו החזיקה את הסם למכירה וכך איפשרה  לצרכנים, לרבות קטין, נגישות קלה ונוחה אל הסם. היא החזיקה את הסם למכירה במודע ובמתכוון על מנת להעצים את מכירותיה ואת רווחיה מהקיוסק.

הלכה היא כי בעבירות של סחר בסם יש להעדיף את שיקולי ההרתעה והגמול על השיקולים האישיים, להם יש לתת משקל מזערי, אם בכלל.

העונש שהטיל בית משפט קמא לקח בחשבון את נסיבותיה האישיות של המערערת לרבות עברה הנקי והודייתה.

מכל האמור לעיל עולה כי הערעור נדחה.

ניתן היום, ו' בניסן, תשס"ז (25 במרץ 2007) במעמד הצדדים.